מילון עברי-עברי
| אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק [תנ]
קריאת חָמס על עוֶול גדול וּמשוֵוע. עוול שגם הטבע מזדעזע ממנו.. | אֶבֵן מרירה
ראה: אֶבֶן מָרה
| אֶבֶן מִרמה [תנ]
משקל מזויף; רמאות: האזכה במאזני רֶשע ובכיס אבני מרמה (מיכה ו.. | אֶבֶן מַשָׂא [עח]
אבן גדולה וכבדה הדורשת עגורן כדי להרימה (גם: גוּש סֶלַע)
| אֶבֶן מַשְׁחֶזֶת [תמ]
אֶבן חול דקה שמשחיזים וּמחדדים בּהּ סכּינים, מספּריים וכד' (.. | אֶבֶן מַשׂכּית [תנ]
אבן שחקוקות בה צורות שונות - בעיקר לצורכי פולחן: ואבן משכית .. | אֶבֶן מִשקָל [עח]
אבן המשמשת לשקילה
| אבן משתלבת [עח]
לבני בטון בעוביים 6 ו-8 ס"מ ובגדלים וצורות שונים המשמשות ריצ.. | אֶבֶן נָגֹלָּה מֵעל לִבּו [עח]
(בּהשאלה) הוּקל לו, רָווח לו, השתחרר מהנטל, יצאנו בשלום: לאח.. | אֶבֶן נֶגֶף
[ש"ע; ז'] 1. [תנ] אבן המכשילה את ההולך: וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ .. | אֶבֶן נֵזֶר
.1 [תנ] אבן טובה הקרויה כך משום ששובצה בין אַבנֵי הַחושֶן של.. | אֶבֶן נֵטֶף
(מיושן) ראה: אֶבֶן טיפּין
| אֶבֶן ניָיר וּמִספָּרַיִים
שיטה להפָּלת גורל בין שני משתתפים (עממי)
| אֶבֶן סַבּון [עח]
שם נפוץ לסלע רך מאוד בעל מגע שמנוני. משמשת כסבון - מורכבת בע.. | אֶבֶן פילוסופים
ראה: אֶבֶן חכָמים
| אֶבֶן פּינה, אֶבֶן פִּנָּה
1. [תנ] אבן חזקה שמניחים במקצוע (פּינה, זָווית) האנכי של בני.. | אֶבֶן פַּשטֵידה [עח]
סלע שדבוקים בו חַלוּקי אבנים
| אֶבֶן קֵיבה [עח]
אבנים שנתגלו בסמוך לשיירי שלדים של זוחלים פוסיליים, שבלעו או.. | אֶבֶן קילומֶטֶר [עח]
אבן או ציון בולטים לסימון המרחק בקילומטרים מנקודת מוצא
אנגלי.. | אֶבֶן קישוּר [עח]
אבן העוברת דרך קירות בנויים כדי לחַבּרם יחדיו
| אֶבֶן קֶלַע [תנ]
אבן קטנה ששימשה בימי קֶדם לקליעה למטרה: ה' צבאות יגן עליהם ו.. | אבן רֵחַיִם
ראה: אבן רֵיחַיִים | אֶבֶן רטוּבּה [עח]
מחצב חלק של קלציום פחמני על רצפות של מערות ועל קירותיהן
| אֶבֶן ריבוּד [עח]
טבלת אבן גדולה המוצבת אנכית בבסיס קיר או כחיפוי החלק התחתון .. | אֶבֶן רֵיחַיִים, אֶבֶן רֵחַיִם
[ש"ע; ז"ר וגם נ"ר; רֵחֵי- וגם רֵחָיות-] <רחי/ה> 1. [תנ] מתק.. | אֶבֶן רֶכֶב [תנ]
ראו: רכב
אנגלית: upper millstones, grinding stone | אֶבֶן רַעַם [עח]
מאוּבּן עגול שנחשב לפנים לאבן שמימית (מטאוריט) המופיעה בעקבו.. | אֶבֶן רקוּבה [עח]
משקע סילקטי הנותר מבליה של אבני גיר מסוימות, וכשהוא נטחן, אפ.. | אֶבֶן שֶאֵין לָהּ הופכין
1. [תמ] אבן שלא מזיזים אותה ממקומה, מכיוון שקשה להזיזה או מכ.. | אֶבֶן שָׂדֶה [עח]
סלע פֶּרץ מגורען דק ואחיד, חומצי או אמצעי, שהוא חלק מדיֵיקים.. | אֶבֶן שואֶבֶת
1. [תמ] מַגנֵט או אבן בעלת תכונות מגנטיות: אבן שואבת תלה לו.. | אֶבֶן שחיזה
ראה: אֶבֶן מַשחֶזֶת
| אֶבֶן שְׁחִיקָה [עח]
(בארכיאולוגיה) אבן ששימשה לשחיקת מזון ולהכשירו לאכילה (ראו: .. | אֶבֶן שינַיִים
ראה: אבנית
| אֶבֶן שְׁלֵמָה [תנ]
משקל מדויק, הגינוּת (על יסוד דברים כה 15)
| אֶבֶן שַלפּוּחית השֶתֶן [יב]
כּיס בּגוּף החי בצורת שַׂקיק של קרום | אֶבֶן שָמַיִם [עח]
מֵטֵאוריט
| אֶבֶן שָעות [תמ]
שעון שמש קדום, שהותקן על-גבי לוח אבן שהיו בו עיגול, קווים ומ.. | אֶבֶן שָׂפה [עח]
חַיִץ עשׂוּי מאֶבן (או מבֵּטון). אבן המוּשׂמת בשוּלי הכביש א.. | אבן שתייה
ראו: אבן השתייה | אֶבֶן שֶתֶן
התחברות, התלכדות או התגבשות של מלחים מינרליים שמִתפּתחות בּג.. | אבן תופת, אֶבֶן תֹּפֶת [עח]
כסף חַנקָתי מוּתך המשמש כסממן צריבה
אנגלית: Inferno stone | אֶבֶן תושֶבֶת
1.[תמ] אבן גדולה שנשתקעה באדמה באופן שקשה לעָקרהּ ממקומה: א.. | אֶבֶן תכֵלֶת [עח]
אבן חן כחולה הנוצרת על-ידי התמרה של אבן גיר. משמשת לקישוט כד.. | אֶבֶן תְּקוּמָה [תמ]
אבן שנשים מעוּבּרות נושאות כסגולה למניעת הפָּלה. אבן שיוּחסו.. | אֲבַנבָּן
[עח] אבן קטנה | אַבְנוּן [עח]
[ש"ע; ז'; אַבנוּן-, אַבנוּנים, אַבנוּנֵי-] דג ממשפחת האבנוני.. | אַבְנוֹן , הַר [עח]
ראו: הר אבנון | אַבְנוּנִי [עח]
[ת'; אַבנוּנית, אַבנוּנִיִים, אַבנוּנִיות] .1 קשה כאבן, בע..
מילון אבניאון - מילון עברי עברי