מילון עברי-עברי
| אוֹסֵר
1[פ'; אוסֶרֶת; אָסַר, יֶאסור, לֶאסור] 1. [תמ] אינו מַתיר, מ.. | אוֹסֵר
2[תנ]
1. מחַיֵיב עצמו בנדר שלא לעשׂות דבר-מה: "לֶאְסֹר אִסָּר על נ.. | אוֹסֵר לַאחֵרִים וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ
(על יסוד שמות רבה כה) נאֶה דורש אך לא נאה מקיים, נוטל לעצמו .. | אוסר לאחרים ומתיר לעצמו
(על יסוד שמות רבה כה) נאה דורש אך לא נאה מקיים, מאפשר לעצמו .. | אוסֵר מִלחָמה [תנ]
1. יוצא למלחמה: ויאסֹר אביה את המלחמה בחיל גִבורי מלחמה (דבר.. | אוֹסֵר מִלְחָמָה עַל-
(על יסוד מלכים א כ 14) מכריז מלחמה על־
| אוֹסֵר עַל נַפְשׁוֹ
(על יסוד במדבר ל 5) גוזר על עצמו איסורים
מילון אבניאון - מילון עברי עברי