מילון עברי-עברי
| אַבּוּבִיִּים [עח]
[ש"ע; ז"ר] משפּחת כלי נשיפה בעלת לשונית כפולה וצורת חרוט. ע.. | אַבּוּבִית [עח]
[ש"ע; נ'; אַבּוּבית-, אַבּובִיות, אַבּוּבִיות-, אַבּוּביתו] .. | אַבּוּבִית יְשָׁרָה [עח]
[ש"ע; נ'] צִדפּה ממִשפחת האַבּוּביתיים, השוכנת בקרבת החוף וב.. | אַבּוּבִית שׁוֹפָרִית [עח]
[ש"ע; נ'] חזָזית קשׂקשׂנית הגדֵלה על טחבים ובקרקע המצויה בסִ.. | אַבּוּבָן [עח]
[ש"ע; אַבּוּבָנית, אַבּוּבָנים, אַבּוּבָניות] נַגַן אבּוּב,.. | אַבּוּבָנִיִּים [עח]
[ש"ע; ז"ר] משפּחה נדירה של ציפּורי שיר אוסטרליות פרימיטיביו.. | אָבוּד
[ת'; אבוּדה, אבוּדים, אבוּדות (סביל של אובֵד; בינוני פָּעוּל.. | אֵבוּז
[ש"ע; ז'] עַכּוּז, ישבן
| אַבּוּטִילוֹן [עח]
[ש"ע; ז'] סוג צמחי נוי ממשפחת החלמיתיים, בעל פרחים דמויי פעמ.. | אַבּוּטִילוֹן גָדוֹל עלִים [עח]
צמח נוי רב שנתי ממשפחת החלמיתיים. פרחיו צהובים־כתומים ושמוטי.. | אַבּוּטִילוֹן לָבִיד [עח]
שיח המתנשא לגובה של שני מ' ויותר. הצמח מכוסה בשערות צמריות ב.. | אֲבוֹי [תנ]
מילת קריאה להַבָּעת צַער, בּעיקר בַּבּיטוּי: אוי וַאבוי: לְמ.. | אַבּוּיָה [מש]
כינוי המציין כבוד, חיבה או ידידות (עממי)