(בכימיה) יסוד מתכתי רך בעל ברק כספי מקבוצת המתכות האלקליות, השכיח בטבע בתרכובות (מלח בישול, מלחת, בורָקס), בקרקע, במים מלוחים ובעולם הצומח והחי. משמש במחקרים רפואיים וביוכימיים, במטאלורגיה, בזיקוק נפט, כתוצר ביניים כימי ובסנתוז אורגני. כחומרה הוא נמצא בכּוּרים גרעיניים, בתעשיית כבלים חשמליים, בנורות אדי נתרן, ומשמש מעביר חום, כגון בשסתומי קירור במנוע שרֵפה פנימית. שכיח ביותר בדם ובנוזל התאים. בעל חשיבות בבקרת מאזן המים בגוף, בהתכווצות השרירים ועוד. היסוד ה-11 בטבלת היסודות. נתגלה בשנת 1807 בערך, טמפרטורת התכה (קלווין): 370,87, טמפרטורת רתיחה (קלווין): 1146, מסה אטומית: 22,99, אלקטרונים: 2,8,1; סימנו: Na (גם: סודיום; נטריום) (תן דעתך להבדל בין נַטְרָן לבין נַתְרָן)
אנגלית: sodium
***
לטינית: Natrium. נתר במשקל קטלן המאפיין יסודות כימיים. המילה עברה מספר גלגולים אבל מכיוון שנִתּרון היוונית מגיעה מהשפות השמיות, כנראה פיניקית, המילה המקבילה בעברית נֶתֶּר מופיעה במקרא החליט ועד הלשון (ה-1928) לקרוא ליסוד נתרן
אֶקְרָן, בַדְרָן, בַרְבְרָן, בַרְרָן, גַזְרָן, גַנְדְרָן, גָערָן, גַרְגְרָן, דַבְרָן, דַגְרָן, דַהרָן, הַדְרָן, הוקרַן, וַתְרָן, זַכְרָן, זְעַפְרָן, חַדְרָן, חִזְרָן, חַזְרָן, חַמְרָן, חצוצְרָן, חַצְרָן, חַקְרָן, חַרְחרָן, חַתְרָן, טַהרָן, טִירָן, טַרְטְרָן, יוהרָן, יוקרַן, יַערָן, יַצְרָן, יִקרַן, יַקְרָן, יַשְרָן, כַוְורָן, מוקְרָן, מורָן, מִזְרָן, מְסוקְרָן, מַסְרָן, מָרַן, מַתִירָן, נַבְרָן, נוקְרָן, נַתְרָן, סַדְרָן, סודְרָן, סופְרָן, סַחְרָן, סַפְרָן, סַקְרָן, עגורָן, עִטְרָן, עַצְרָן, פַגְרָן, פַזְרָן, פִילִיגְרָן, פְסַנְתְרָן, פַשְרָן, צורָן, צַנְרָן, קַבְרָן, קורְמורָן, קַנְטְרָן, קַצְרָן, קָרַן, קַרְקְרָן, רִירָן, רַן, שַדְרָן, שַמְרָן, שַקְרָן, שְרִירָן, תְאורָן, תַבְרואָן, תַגְרָן, תורָן, תַייָרָן, תַמְחִירָן, תַפְאורָן, תַפְרָן, תַתְרָן, אַלְתְרָן, דִפתְרָן, בַתְרָן, חותְרָן
להרחבה ראה:
גבהן,
גבן,
אבובן,
אגן,
אבדן,
בזבזן,
אקדחן,
בוחן,
אוקטן,
אוריין,
אבקן,
אהלן,
אומן,
דוברמן,
אונן,
דורסן,
אופנוען,
יען,
אולפן,
אגרופן,
אצן,
ג'ריקן,
אקרן,
באשן
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה