מקלע פירוש

פירוש

מַקְלֵעַ

(לא: מִקלָע)
1. [עח] כלי ירִייה אוטומטי שבלחיצת הֶדק אחת נורֶה ממנוּ צרור כַּדוּרים
2. [יב] מכשיר קליעה: כחץ יחטיא בלב קשת מנוסה, והאבן - במקלעים חזקים (מלשון הפיוט)
3. [עח] סוג קֶלע, מִקלעת; מתקן לירי אבנים קטנות למרחק בעזרת מקל מפוצל, כף הקלע ורצועת גומי. משמש למשחק או לציִד (עממי)

אנגלית: machine gun, slingshot

דקדוק למילה מקלע

[ש"ע; ז'; מַקלֵעַ-, מַקלְעים, מַקלְעֵי-, מַקלְעו] <קלע>

ביטויים עם המילה מקלע

← תת-מקלע

מקור המילה מקלע (אטימולוגיה)

<קלע> במשקל מַקטל לציון כלים ומכשירים

מילים נרדפות למילה מקלע

מקַלֵעַ (תוצאה דומה)
אורֵג , טווֶה , מגַדֵל , מפַתֵל , מצָרֵף , משַבֵּץ , משַזֵר , משַלֵב , סורֵג , פּותֵל , קולֵעַ , שוזֵר [שדה סמנטי: אריגה] | ניגודים: פּורֵם

חרוזים למילה מקלע

בולֵעַ, מבַלֵעַ, לְהִסְתַלֵעַ, לְהִתְגַלֵעַ, מסַלֵעַ, מַקְלֵעַ, צולֵעַ, קולֵעַ, תַת מַקלֵעַ

להרחבה ראה:
גווע, מקבע, יגע, גודע, מזעזע, מקרטע. מבקע, בולע, כַּמהַ, משתמע, הינע, היסעַ, מתנועע, מפעפע, היצע, גורע, משעשע