הפרדה

1. [יב] הנחת רֶווח בין אנשים או בין דברים או בין חלקים של דבר, הרחקת דברים זה מזה, הבדלה, בּידוּל: הרי זה כריתוּת - דיכול לבוא לידי הַפרָדה (רש"י סוכה כד); ההורים לא היו מרוצים מהשידוך והביאו להַפרָדת בני הזוג
2. [עח] פֵּירוּק תרכּובת לחומרים שמהם היא מוּרכּבת
3. [עח] חלוקה, כגון הפרדת סמכויות: בזכות הַפרָדת סמכויות הסתיים הסכסוך בין שני העובדים
4. פירוק, כגון: הפרדת מים, הפרדת צבעים, הפרדת תרכובת כימית;
5. הקצאה או פיזור רכוש בין שני אנשים או יותר הזכאים לזיקות חלקיות ברכוש כולו. (גם: חלוקת רכוש).
6. הפרדה בין חברות. לדוגמה: הפרדת חברה־בת מחברה־אם (בלועזית: סגרגציה).
7. הפרדה של חלק מארגון, כגון אגף של הארגון, חברה בת או פעילות ונכסים מסוימים, ויצירת ישות משפטית חדשה ועצמאית.
8. פיתוח מוצר לוואי מתוך מוצר עיקרי
9. שיטה לקביעת איכות תמונה ממוחשבת המוקרנת על מצג או מדפסת הנמדדת במספר נקודות שבתמונה (הפיקסלים) באינטש רבוע. (גם: הבחנה, חדות, כושר הפרדה). (בלועזית: רזולוציה).
10. יחס עבודה-פנאי האומר שהפנאי אינו בהכרח תגובה למצב של עבודה ובכל אחד מסוגי הפעילות פועלים מנגנונים שונים של מעורבות והנעה (ראו: עקרון ההפרדה)
segmentation separating partition, resolution, spin-off

***