אמונה

1.[תמ] יחס של נאמנות, של ביטחון ושל התחייבות כלפי ישות אלוהית, תורה דתית או עקרונות דת מסוימת: האמונה שישראל נוחלין בה (מדרש רבה שמות כג)
2. [תמ] קבּלת עוּבדה כּאמֶת בּלי לבַקֵש הוכחה: אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח (רמב"ם)
3. [תמ] אֵמוּן: (חולין קלג:); אין לי אמונה באדם זה
4. [תנ] יושר, כנות, אמת, נאמנוּת: וארשתיך לי באמונה (הושע ב 22); וכל מי שעוסקים בצורכי ציבור באמונה (מלשון התפילה)
5. [תנ] חוזֶק, יציבות: ויהי ידיו אמונה (שמות יז 12)
6. [עח] (בנצרות) שולחן קטן או מדף ליד המזבח, במקום שסעודת הקודש ממוקמת בו;
אנגלית: faith, confidence

***

ראה: אָמון

***