מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
תוצאות עבור "

בכור

"
| (4)
|
האם התכוונת ל- ביכור
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] בן שנולד ראשון להוריו; הצֶאצָא הראשון וחייב בפדיון על-ידי כוהן: בכור יעקב ראובן (בראשית לה 23); אדם הראשון היה בכורו של עולם (מדרש רבה במדבר ד); אח בכור (ראה גם: בכורה)
2. [תנ] הוָולָד הראשון של הנקבה בבעלי החיים: ובכורות בקרכם וצאנכם (דברים יב 3)
3. [תנ] נכבד, ראש: בכור אתנהו עליון למלכי ארץ (תהילים פט 28)
4. [עח] סוג של צמחים עֶשׂבּוניים בעלי פרחים בולטים ממשפחת הרקפתיים (גם: בּכור אָביב)
first-born, honored
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מבוּכּר, חביב: בָּכוּר לטוב
respected, eminent

בכור פרוש | בכור פירוש | בכור מילון | בכור הגדרה מילונית | בכור מילון עברי | בכור מילון אנציקלופדי | בכור אנציקלופדיה | בכור תרגום
בכור פירוש השם | בכור פירוש המילה | בכור משמעות המילה | בכור ביטויים | בכור דקדוק | בכור לשון | בכור ניבים | בכור אטימולוגיה
בכור מילים נרדפות | בכור ניגודים | בכור חריזה | בכור חרוזים | בכור צירופים | בכור פתגמים | בכור ניבים | בכור תחביר
בכור ביטויים | בכור ציטוטים | בכור ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications