1. [תמ] מוּכנס לגוף דרך הגרון: הלעוּס כבלוע (ירושלמי תרומות מא, ב); דמעות בלועות
2. [תמ] שנמצא בתוך דבר אחר בלי להתבּלט, חָבוּי: שכל הבלוע שאינו יכול לצאת, טהור (אהלות ג, ב); הוצאה ממקום בלוע (רש"י ישעיה מו ב); בשר בלוע בבצלים ובירקות (ספרות ימי הביניים)
3. [עח] בָּלוּי, בביטוי: קָרוּעַ וּבָלוּעַ (לא-תקני)
טעות \ הערה