1.[תמ] צריף, סוכה, בית קטן, בדרך-כלל מגזעי עצים, חסַר חֵן (כתובות נד.) (מארמית: בקתא): שומר היער חי בבקתה בלב היער
2. [עח] בית קטן ופשוט למגורים ארעיים, המשמש מקום נופש או למגורי תיירים מחוץ למלון: התייר התבודד בבקתה בודדה בלב היער ((מכונה: חושה).
hut
טעות \ הערה