גבול

1. [תנ] קו המבדיל בּין דבר לדבר, בין מקום למקום, בין ארץ לארץ, בין תקוּפה לִתקוּפה, בֵּין תְחוּם לִתחוּם: לא תסיג גבול רעך (דברים יט 14); גבול שמעתי בה ושכחתי (קדושין נז); בטיולנו בעולם חצינו גבולות
2. [תנ] סוף, קָצֶה, נקוּדה או קו שאין להַגיעַ אל מֵעֵבֶר לָהֶם: גבול שמת בל יעברון (תהילים קד 9); הוא הגיע לקצה גבול היכולת
3. [תנ] (בּהרחבה) השטח או התחוּם שבּתוך הַגבוּלות: ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל (מלכים א' א 3)
4. [תמ] זמן המשמש מעבר בּין שתי תקוּפות: גבול יש לה - פחותה מבת ג' שנים נעקרת, בת ג' שנים אינה נעקרת (עבודה זרה כד)
5. [יב] קץ, סוף: גבול הסבלנות
6. [עח] קו קובע בלוגיקה
7. [עח] מֵרַב או מִזעָר קבועים מראש בנוגע לגודל, לכמות או למספר
8. [עח] מספר או גודל מתמטיים (כגון וקטור, ערך- פונקציה) סופיים או אין־סופיים שאליהם שואפת הפונקציה, או המגדירים את תחום ערכי הפונקציה (גבול עליון, גבול תחתון) (גם: הגבלה)
9. [עח] (בפסיכולוגיה) מכשול או מעצור המונע מעבר מאזור לאזור (מטָפורית) במרחב החיים
10. [תנ] תחוּם, שטח, כאמור בפסוק: "וַישַלחֶהָ בכל גְבוּל ישרָאֵל" (שופטים יט, 29)
11. מונח מקוצר לגבול אשראי. (ראה: גיבּוּל)
Border, limit

***

ראה: גיבול

***