1. [תנ] חשָש, פַּחד, חרדה מפני רעה העלוּלה לבוא: מֵימֶיךָ ברָגזה וּבִדאָגה תִשתֶה (יחזקאל יב 18); מַרבֶּה נכָסים מַרבֶּה דאָגה (אבות ב, ז); דאָגה רבה בלב האֵם לבנה החַיָיל
2. הרגָשת אַחרָיוּת: האם חשה דאָגה רבה לתינוקה
3.[עח] טִרדה שֶיֵש בה רוגז וצער: דַאגַת הפרנסה רובצת על העניים
4. [תנ] חשש, יִראָה, כאמור בפסוק: "דְאָגָה בלֶב אִיש יַשְׁחֶנָה" (משלי יב, 25)
טעות \ הערה