דורש

1. [תנ] תובע, מבַקש בּתוקֶף: ומה ה' דורש ממך (מיכה ו 8); המורה דרש מהתלמיד להכין שיעורי בית
2. [תנ] שואל, חוקר: ודרשת וחקרת ושאלת היטב (דברים יג 15)
3. [תנ] מבַקֵש, מחַפֵּשׂ, שואֵל, פּונֶה אל-, כאמור בפסוק: "ותֵלֵך לדרֹש את ה'" (בראשית כה, 22)
4. [תנ] לומד, חוקר, הוגה: כי עזרא הכין לבבו לדרֹש את תורת ה' (עזרא ז 10)
5. [עח] אומֵר דרָשה, נואם דרשה תורנית: הנער שעלה לתורה דָרַש דרשה
6. [תמ] מפָרֵש בדרך הדרָש: רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה (קידושין כב, ג)
7. [תנ] (אל-, ב-) פּונֶה (למישהו) בבקשת עזרה: אולם אני אדרֹש אֶל אֵל (איוב ה 8); ההורים דרשו ברואֶה נסתרות כדי למצוא את בנם הנעדר
8. [תנ] (בעד-) מתפלל למען: דרש נא בעדנו את ה' כי מלך בבל נלחם עלינו (ירמיה כב 2)
9. [תנ] חוקֵר, בּודֵק, בּורֵר, כאמור בפסוק: "דָרֹש דָּרַש מֹשֶה" (ויקרא י, 16)

***

דַרשָן: דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו (סנהדרין לח)

***