1. [תנ] הולך על בִּטנו, רומֵשׂ, שרץ: ושן בהמות אשלח בם עם חמת זוחלֵי-עפר (דברים לב 24); נחשים הזוחלים על גחונם (רש"י מיכה ז 17)
2. [עח] מִתקַדם לאַט: תפסיק לזחול ותתחיל ללכת מהר יותר, אנחנו מאחרים
3. [עח] מפַגֵר, מִשתַהֶה, נֶחשל: הילד נשלח לטיפול משום שהוא זוחל אחרי בני גילו ואינו מתקדם
4. [עח] מִתרַפּס, נוהג בִּכניעה וּבפַחַד: פקיד זה זוחל ומתרפס בפני המנהל
5. [תמ] זורֵם לאַט: (מַיִם) הזוחלין - כמעיין (מקוואות ה, ה)