1. פגיעה בגוף או בנֶפש בגלל תאונה או חוָויָה קשה (בלועזית: טרָאוּמה): דיני ממונות - בשלושה גזלות וַחבָלות - בשלושה (סנהדרין א, י); אירוע הדמים גרם חבלה קשה בנפשו 2. פיצויים שמשלם הפוצע לנפצע: החובל בבת קטנה של אחרים - חבָלה למי? (בבא קמא פז)
1. [עח] נֶזק הנעשֶׂה מטעמי אידֵאולוגיה (כגון התנגדות למִשטָר) או כנקמה או התפרצוּת יצרים וכד': החוק מבדיל בין חַבָּלה רגילה לחַבָּלה חמוּרה 2. [תמ] גרימת חבָלה, גרימת נזק בשוגג או במזיד לגוף או לרכוּש הזולת אנגלית: sabotage
טעות \ הערה