1. [יב] איש מַדָע העוסק במחקר מדעי: עבודת המחקר של החוקֵר היתה מקיפה ומעניינת
2. [עח] איש משטרה הממונה על גילוי פּושעים: החוקֵר המשטרתי לא הצליח לפתור את תעלומת הרצח
3. [עח] שופט הבוחן ובודק את הנאשם כדי להחליט אם להעמידו לדין: החוקֵר החליט להעמיד לדין את הנער
4. [עח] (בביטוח) בעל מקצוע פרטי שנשכר על ידי מבטח כדי לחקור את מקרה הביטוח ולאמת את סיבת הנזק והיקפו.
examiner, inspector
טעות \ הערה