חתום

ראה: חיתוּם

***

1. [תנ] שיש עליו חותֶמת, שסגור בחותם: ותהי לכם חָזוּת הכל כדברי הספר הֶחָתוּם (ישעיה כט 11); ודויד לא קרא בספר התורה הֶחָתוּם אשר היה בארון (מגילות מדבר יהודה); המסמך חתום בידי עורך דין
2. [תנ] סגור וסתום: גל נעול מעין חָתוּם (שיר השירים ד 12); הסודות הנפלאות והנוראות אשר הם חָתוּמים בו (מלשון התפילה)
3. [יב] לא מובן, בעיקָר בביטוי: כַּסֵפֶר החָתוּם: הגלוּיות עלומות המבוארות חתוּמות (מלשון הפיוט)
4. [תנ] שטר מכירה סגור המופקד לשמירה: לוקח את הספרים האלה, את ספר המִקְנָה הזה ואת הֶחָתוּם ואת ספר הגלוי (ירמיה לב 14)
5. [עח] שהזמין מרֹאש (ספר, עיתון, כרטיסים לסִדרת קונצרטים וכד'), מָנוּי: המשפחה החתומה על העיתון מקבלת אותו בכל בוקר לביתה
6. [תנ] שנרשם עליו שמו של החותם, כאמור בפסוק: "ועל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵנוּ כֹּהנֵינוּ" (נחמיה י, 1)

***