1. [תנ] ארמון מבוּצָר, מצוּדה: אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף (שיר השירים ח 9); טירותם - מקום פלטרין שלהם (רש"י במדבר לא 10); משפחת האצילים מתגוררת בטירתה הגדולה
2. [תנ] כּפר קטן, חווה, יִישוּב חַקלָאי: ואלה שְׁמֹתָם בחצריהם וּבְטִירֹתָם (בראשית כה 15)
3. [תנ] מַעקֶה, גדֵר, מחיצה
4. [תנ] כּרַך, עיר מוּקפת חומה
5. [תנ] מַחנֵה אוהלים: תהי טירתם נְשַמָּה, באהליהם אל יהי יושב (תהילים סט 26); נַוָודֵי המדבר שוכנים בטירותיהם שבמדבר
6. [תנ] מִגדל באנייה
7. [תנ] קיר נמוך סביב הכירה ובו חורים המיועדים לסירים לבישול: וטור סביב בהם... ומבשלות עשׂוּי מתחת הטירות סביב (יחזקאל מו 23)
8. [תמ] גֶדר אבנים נמוכה מסביב לכּירה, לשׂים עליה את הלחם: שלוש אבנים שחיברן זו לזו... ולא חיבּרן לתנור, הרי הן כּטירה (תוספתא כלים בבא קמא ד, ג)
9. [יב] כינוי לבית המקדש: טירת שׂשׂוני על עווני חרבה, וברוב יגונותיי כמדבר ניצתה (ספרות ימי הביניים)
10. [יב] כינוי לירושלים: טירתך הוּשׂמה לעיים, טייבה בחומות בנויים (מלשון הפיוט)
11. מבנה מבוצר שתוכנן למטרות הגנה
12. בניין או קבוצת בניינים המשמשים בעיקר כעמדה מבוצרת
13. בית גדול מאוד, אחוזה
mansion
טעות \ הערה