(לא: יִתָרון)
1.[תנ] מַעלה, עדיפוּת: שֶיֵש יִתרון לחכמה מן הסכלות, כּיִתרון האור מן החֹשך (קהלת ב 13); ואתה יחיד בדורך... וראוי לך להראות יתרונך עליהם (חובות הלבבות); לשחקני הכדרוסל בקבוצה זו יש יתרון גובה על שחקני הקבוצה היריבה
2. [תנ] תועלת, רֶוַוח: מה יִתרון לאדם בכל עמלו שיעמֹל תחת השמש (קהלת א 3); כרוב מַאכָל וכרוב מִשתֶה ורוב שׂחוק ושאר יתרונות (מלמד התלמידים בלק); יש יִתרונות בלימודי כלכלה שהם מקנים גם השכלה וגם מקצוע
3. [עח] (בכלכלה) יכולת יצרן, או מדינה, לייצר סחורות או שירותים בעלות נמוכה יותר מאחרים.
advantage