1.[יב] נוצֵץ, מַבהיק: זַהרוּרֵי הרקיעַ המַבריקים וּמאירים לפני המָטָר (רש"י תהילים קלה 7)
2. [יב] מֵאיר פִּתאום, מופיעַ כּבָרק: מי שיבריק לו פעם אחת בלילו כולו והיא מדרגת... (מורה נבוכים)
3. [עח] (בהשאלה) (רעיון) נוצָר פִּתאום: הבריק במוחו רעיון
4. [עח] מצַחצֵחַ, גורם שיהיה נוצץ, נותן בָּרָק: הוּא מַבריק את הנעליים
5. [עח] (ש-) שולח (ידיעה וכד') במִברָק: המנהל הבריק לו מברק בהול
6. [תמ] מתעוור מאור בָּרָק מסַנוֵור: השׂוכֵר את החמור והִבריקה (בבא מציעא ו, ג)
טעות \ הערה