1. [תנ] גוּש מַתֶכת מָאֳרך; מוט ברזל חזק, גוּש, כאמור בפסוק: "גְרָמָיו כִּמְטִיל ברזל" (איוב מ, 18)
2. [עח] מתכת יצוקה מכסף או מזהב בצורה מסוימת המשמשת למסחר. זהב או כסף בצורת מטיל יצוק או צובר, כלומר: שלא בצורה של מטבעות ותוך התעלמות מערכו כמטבע. אלה נסחרים ב'שוק מטילים' (bullion market) (שהוא השוק שבו סוחרי מטילים קונים ומוכרים מטילי כסף וזהב). המטילים עשויים בגדלים סטנדרטיים לפי מִפרָטים של טוהר ואיכות, ומשמשים ליישוב יתרות בינלאומיות, לתעשיית תכשיטים וכדומה.
bullion