1. [תמ] אינו ניכּר בבֵירוּר, נעשׂה לא בּרוּר ומעוּרפּל: היו בה אותיות מטושטשות (מגילה יח)
2. [עח] (בּהשאלה) (דוּחַ וכד') מוּעלמים בו פגמים, מוּעלם, מחוּפֶּה כדי שלא יכּירו אותו: המעשה המגונה טושטש כדי שלא ייוודע ברבים
3. [תמ] מלוּכלך, מזוהם: בגדיו טושטשו מהצבע
4. [עח] מבוּלבּל, מחשבתו נעשית לא בהירה וחושיו מתערפלים (עממי)
5. [עח] נהיה חסר מיקוד, לא חד: הוא זקוק למשקפיים כי ראייתו טושטשה
אנגלית: unclear; confused ;groggy