1.הולך או נוסע לשֵם בילוי או להכּרת מקומות וכד': רבן גמליאל היה מטייל מן עכו לכזיב (מדרש רבה ויקרא לז)
2. הולך להנאתו, הולך לשׂוּחַ: נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות (ירושלמי ברכות ה, ג)
3. נוהג את מישהוּ לטיוּל: בהמה שאכלה פֵרות הרבה מטיילין אותה בחצר (תוספתא שבת טז, כג)