1. [עח] מחַכּים לו, מקַווים לו, מצַפּים לו: הגשם המצופה יתחיל מחר
2. [תנ] מכוּסֶה, מחוּפֶּה, מכוּסֶּה מלמעלה, מוּדבָּק או נמרָח עליו (טַפֵּט, ניָיר, שוקולד וכד'): ארבעה עמודי שֵטים מצפים זהב (שמות כו 32); ופיהן (של השופרות) מצופה כסף (ראש השנה ג, ד); כלי חרס מצופה (רש"י עבודה זרה לג:); העוגה צופתה בקרם שוקולד
טעות \ הערה