מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
תוצאות עבור "

נגינה

"
| (2)
|
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] השמעת צלילים בכלי מוּזיקָלי: ונגינותַי ננגן כל ימי חיינו (ישעיה לח 20); נפשי עליי תשתוחח ועם לבבי אשיחה אזכרה נגינָתי בלילה (מלשון הפיוט); נגינה בגיטרה
2. [עח] מנגינה, מוּזיקה, כגון: כּלי נגינה מכשיר שמנגנים בו: הילד ביקש לנגן בכלי נגינה
3. [יב] (בּדִקדוּק) הטעָמה, הדגָשת הבָרה מסוּיֶמת (מיוּשן): כולם נגינָתם מִלרע (ספרות ימי הביניים)
4. [יב] אופן השמָעת כל אחד מִטַעמֵי המקרא: הנגינות קרויין טעמים (רש"י מגילה ג); הנגינה שלו (של הזרקא) מַתחלת בקול נמוך (ספרות ימי הביניים)
5. [תנ] צחוק ולַעג: הייתי שְׂחוֹק לכל עַמִי נגינָתם כל היום (איכה ג 14)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
(נגן
1. השמעת קולות כּלי שִיר, זִמרה, כאמור בפסוק: "למנַצֵּח על נגינַת לדוִד" (תהילים סא, 1)
2. השמעת שירי היתוּל ולעג, כאמור בפסוק: "ועתה נְגִינָתָם הָיִיתִי" (איוב, ל, 9) בתנ"ך מוצאים קטעים רבים העוסקים במוזיקה על צורותיה השונות. רבים הם סוגי המוזיקה המוזכרים בתנ"ך: שירי עם (שמואל א', טז, 23); שירי צבא, זמרה ונגינה בקודש (ישעיה ל, 29); שירי ניצחון (שמות טו, 21-20); מזמורי ידידות, שירי אהבה (ירמיה, ז, 34); קינות מספד (דברי הימים ב', לה, 28); זמרת היוגבים ועובדי אדמה (ישעיה טז, י). המוזיקה הייתה קרובה ללב העם ופנו לעזרתה להרמת הרוח במתפללים ובמתנבאים, לעידוד היוצאים לקרב ולעובדים בשדה ובכרם לנשים היה חלק נכבד בנגינה ובזמרה. הן היו פוגשות את הגברים בני ישראל ברגעי שמחה מניצחון (שמות טו, 20; שופטים יא, 34; שמואל א', יח, (6-7 בעת אֵבל היו הנשים מבכות ומספידות את. המת (שמואל ב', א, 24) המוזיקה הצבאית נוגנה בשופר, בקרן ובחצוצרה ונשפו בהם הכוהנים. כל מלחמה בתנ"ך מלווה בצלילי שופר או חצוצרה (יהושוע ו). באמצעות הצלילים הלהיבו את העם במלחמתו. מספר חברי התזמורת לא היה קבוע. במלחמת יריחו (יהושוע ו, 13) היו שבעה, ובמקום אחר (שופטים ז, 22) היו שלוש מאות. במקום אחר מופיעה מקהלה (דברי הימים ב, כ, 21; דברי הימים ב', כ, 21). בצד המוזיקה הצבאית התפתחה המוזיקה האמנותית. המוזיקה רוממה את רוח האדם ואף ריפאה חולֵי דיכאון כגון שאוּל (שמואל א', טז, (16-23 עם עליית דויד לשלטון תפסה המוזיקה מקום חשוב בחיי העם (דברי הימים א', כג, 5; שמואל ב', יט, 36). מטעם דויד מוּנו מנצחים לפקח על המשוררים ועל המנגנים. אסף, הֵימן וידוּתוּן היו ראשוני הממוּנים על ענייני המוזיקה בתקופת שלֹמה קיבלה המוסיקה אופי חילוני בהשפעת הנגנים בני הארצות שמהן באו נשיו, והמוזיקה הדתית נשארה רק בבית המקדש לאורך כל ההיסטוריה הייתה מוזיקה חילונית ודתית, אבל בימי דויד הייתה זו מוזיקה עממית וריקודית, ואילו בתקופת שלמה התפשטה מוזיקה שהייתה נהוגה בפולחנים זרים. הנביאים התנגדו לה מאוד (ישעיה ה, 12; עמוס ו, 5)

נגינה פרוש | נגינה פירוש | נגינה מילון | נגינה הגדרה מילונית | נגינה מילון עברי | נגינה מילון אנציקלופדי | נגינה אנציקלופדיה | נגינה תרגום
נגינה פירוש השם | נגינה פירוש המילה | נגינה משמעות המילה | נגינה ביטויים | נגינה דקדוק | נגינה לשון | נגינה ניבים | נגינה אטימולוגיה
נגינה מילים נרדפות | נגינה ניגודים | נגינה חריזה | נגינה חרוזים | נגינה צירופים | נגינה פתגמים | נגינה ניבים | נגינה תחביר
נגינה ביטויים | נגינה ציטוטים | נגינה ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications