1.[תנ] נמנֶה, נכלל בחשבּון, מוּבא בחשבּון: אך לא יֵחָשב אִתָם הכסף הנִתן על ידם כי באמונה הם עֹשים (מלכים ב' כב 7); ותֵחָשב לו לִצדָקה (תהילים קו 31); הוא נֶחשָב עם הסופרים הגדולים שבדורנו
2. [תנ] דומֶה ל-: גם אויל מחריש חכם יֵחָשב (משלי יז 28); כי עליך הֹרגנו כל היום, נֶחשַבנו כצאן טִבחה (תהילים מד 23); הוא נֶחשב איש מקצוע טוב
3. [עח] מוחזק במחשבה: הרעיון נֶחשַב בראשו כל היום
4. [תנ] (על-) שייך ל-, מתייחס אל-: כי גם בארות תֵחָשֵב על בנימין (שמואל ב' ד 2)
5. [תנ] הוערך, יוחסה לו חשיבות: חדלו לכם מן האדם... כי בַּמֵה נֶחשָב הוא (ישעיה ב 22); ואני יֵצֶר החֵמָר מה אני מוגבל במים ולמי נֶחשַבתי? (מגילת ההודיות ג 24); הוא נֶחשָב בעינינו