1.[תנ] נשען, נתמך: וילפֹת שמשון את שני עמודי התָוֶך... ויִסָמֵך עליהם (שופטים טז 29); מצרים שהיא קרובה עשאוה מעשר עני, שיהיו ישראל נִסמָכין עליה בשביעית (ידיים ד ג); מה הגפן הזו נסמכת על קנים כך ישראל נסמכין על התורה (ספרות ימי הביניים); אדם נסמך מתקשה להיות עצמאי לחלוטין; הקשיש נִסמַך על המקל
2. [תנ] (בּהשאלה) בּוטֵחַ: ויִסמְכוּ העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה (דברי הימים ב' לב 8); אשרי האיש אשר יחיש... וייסָמֵך באל תומך עולם (מלשון הפיוט); קל להיסָמֵך על איש אמין שכזה
3. [עח] מִתבַּסס (על מָקור סִפרוּתי או על תקדים משפּטי וכד'): דברי עורך הדין נִסמָכים על מקרה שנלמד בבית הספר למשפטים
4. [תמ] סמוך ל-, נמצא קרוב: למה נִסמְכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? (מועד קטן כח.); שתי הפרשיות נִסמָכות זו לזו בגלל נושאן המשותף
5. [יב] נִהיֶה סָמיך, מִתעַבֶּה: עד שמתערב הבשר והריסות והמים ותיסמך ותיעשה כולה גוף אחד (רמב"ם שאלות ותשובות 76); העיסה נִסמְכה
6. [תמ] ממוּנֶה לתפקיד, שֶיֵש לו סמיכוּת להיות דַיָין, רַב וכד': כל הסומך ייהרג וכל הנִסמָך ייהרג (סנהדרין יד.); הוא נִסמַך להיות רואה חשבון
7. [יב] (בּדִקדוּק) ניתן בצוּרת הסמיכוּת, בצירוף "בֵּית-סֶפֶר" המילה בַּית נבמכת ל"סֶפר"
טעות \ הערה