1.[תנ] חור, גוּמה: מלאכת תפֶּיךָ ונקָביך (יחזקאל כח 13); שעווה כדי ליתן על-פי נֶקֶב קטן (שבת ח, ג); נֶקֶב מפולש (רמב"ם, הלגות שחיטה ו, יט); המקדח קדח נֶקֶב גדול בקיר 2. [עח] (באנטומיה) פתח טבעי בעצם או מעבר דרך מבנה קרומי קצר (בלועזית: פורמן) 3. [תנ] כלי בעל נקבים, כעין חליל כאמור בפסוק: "תּפֶיך וּנְקָבֶיך בָּך" (יחזקאל כח, 13) pinhole, aperture
טעות \ הערה