נשקל

1.[תנ] נִבדק משקלו, נקבּע כּובדו: ולא יִשָקֵל כּסף מחירהּ (איוב כח 15); הנמכרין באטליז ונִשקָלין בליטרא (בכורות ה, א); התינוקות נִשקָלים במאזניים
2. [עח] (בּהשאלה) (עניין, תָכנית) נבדק בתשׂוּמֶת לב, מועֳרך: בהחלטה שנקבְּעה נִשקְלוּ כל הנתונים
3. [יב] (שיר) נכתב במשקל מסוּים: בהקימך הלשון על היסוד נשחת המשקל... תחשוב כי נִשקַל - והוא נעקל (ספרות ימי הביניים); והודה היוצר... בשירים נִשקָלים חדשים נסגלים (ספרות ימי הביניים)

***