תוצאות עבור "

עבד

"
| (54)
|
האם התכוונת ל- עובדעיבד
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
עד בלי די
פירוש
שורש של הערכים: מעַבֵּד, מַעבָּד, מַעבָּדה, מַעבְּדָן, מַעביד, מעוּבָּד, נֶעבָד, עֶבֶד, עַבדוּת, עַבדוּתי, עַבּדָן, עַבּדָנוּת, עָבוּד, עבודה, עובֵד, עוּבדה, עיבּוּד
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מַסֶכת קטנה בת שלושה פרקים בסֵדר "נזיקין" שעִניינהּ דיני עבדוּת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
(מילולית: עבדים רעים מבקשים רשוּת לאחר שעשׂוּ המעשֶׂה); (בהשאלה) דואג לקבּל אישוּר לאחר מעשֶׂה ובעיקר לגבי מעשֶׂה שלא עלה יפה (על יסוד בבא בתרא ד.)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[עח] מַעמַד העֶבד: אברהם לינקולן, נשיא ארצות הברית הכריז ב-1863 על ביטול העבדות
2. [תנ] שִעבּוּד: ולתִתֵנו מחיה מעט בעבדתנו כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזָבָנוּ אלֹהינו (עזרא ט 8-9); הוציאָנוּ מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב (פסחים י ה)
3. [עח] מִשטָר של עבדים ואדונים
4. [עח] כינוי למצבו של אדם שכל זמנו מוקדש לעניין מסוים
5. [עח] בהיסטוריה הכלכלית, השימוש ביצורי אנוש כצורה מסוימת של רכוש, בדרך כלל כדי להנות מגורם ייצור בעלות נמוכה מאד. המונח מציין יחס של כפיפות שלפיו העבד הוא רכושו הפרטי של בעליו, היכול לעשות בו כרצונו. (להרחבה ראה מעות)
slavery
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
של עבדוּת: הוא טיפוס עַבדוּתי ולא עצמאי
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
בַּעל זָקָן עָבֶה (מילוּלית: עַבזָקָן): זַלדְקן, קורטמן, עַבדְקן, סַכסָן (סנהדרין ק:)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
נתיני המלך: ויקרא את כל אֶחָיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עַבדֵי המֶלֶך (מלכים א' א 9)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כינוי שמכַנֶה אדם את עצמו בפני זוּלתו לשם נימוס: עבדך הנאמן (נוסח לפני חתימת שמו של אדם במכתב וכדומה); גם עבדך הנאמן השתתף בעצרת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
(על יסוד תהילים קטז 16) ביטוי לציוּן הכנעה וקבּלת מרוּת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
עַבְדְּקָן רַעמָה  [עח]
יונק מַעלֵה גֵרה מקבוצת העִזים. מהווה כעין חוליית ביניים בין העז לכִּבשׂה: הצעירים דומים לכבשה, הבוגרים - לעֵז. צבעו אדום־צהוב. שוכן בהרי האַטלַס בצפון אפריקה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
סוּג צמחים מן הדגניים בעלי תפרחות צפוּפות דמוּיות שיבּולת הגדֵלים בעיקר במקומות לַחים Polypogon
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
(על יסוד גיטין יג.) (מילולית: עֶבד בהפקרוּת נוח לו). העבד אינו נתוּן למרוּת החוק והמוּסר, כי איש מוּפקר הוא ואינו בר־אחריוּת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מי שמעבֵּד עורות, בּוּרסקאי: אין נותנים עורות לעבדן ולא כלים לכובס נוכרי אלא כדי שיֵעשו מבעוד יום (שבת א ח); לעור גדול צריך לתת לעבּדן ד' זוזי (ספרות ימי הביניים)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
עיבּוּד עורות: מה לי במלאכת העבדנות, מה לי במלאכת הרצענות (פוסקים)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] במשפט העברי - עבד שלא מישראל: עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה (קידושין א, ג); הקונה עבד כנעני מישראל (רמב"ם הלכות עבדים ט 2)
2. עבד מעמי כנען (על יסוד קידושין א, ג);
3. (בהשאלה) עבד עולם, כינוי למי שנִשתעבּד זמן ממוּשך, והוא וצאצאיו עבדים הם ונטולים כל זכוּת לחירות
4. [עח] (בהשאלה) כינוי למתמכר לאדם או לדבר-מה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
הלוֹוה הופך למשוּעבּד למַלווה בגין חובו (על יסוד משלי כב 7)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. עבד מלך - כמלך עצמו ויש לנהוג כלפיו בכבוד (על יסוד שבועות מז:)
2.(בהשאלה) מי ששוהה בקִרבת אנשים ממעמד רם ונישׂא, זוכה גם הוא לכבוד
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
(במשפט העברי) עבד מישראל הנמכר לעבדוּת מרצונו או נמסר לעבדות על־ידי בית הדין כשאין הוא יכול להחזיר גנֵבה. משתחרר אחרי שש שנים. בשחרורו מצוּוה הבעלים להעניק לו מרכושו; את האמה העברייה מוכר אביה בצעירותה כדי להשׂיאהּ והיא משתחררת עם הופעת סימני בגרותה: כּי תקנה עֶבֶד עברי שש שנים יעבֹד (שמות כא 2)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
עבד שפָל וּבזוּי; עבד לעולם: אָרוּר כנען עֶבֶד עבָדים יהיה לאחיו (בראשית ט 25)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
עבד לָנֶצח כמו עבד נרצָע: ולקחתָ את המרצֵעַ ונתתה באָזנו ובדלת והיה לךָ עֶבֶד עולָם (דברים טו 17)
2. [תמ] עבד לכל ימי חייו: מעוג מלך הבשן שישב לו על עץ אחד מן הסולמות של התיבה ונשבע לנוח ולבניו שיהיה להם עבד עולם (פרקי דרבי אליעזר כג)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.עבד עברי שלא רצה להשתחרר לאחר שש שנות עבדות ולכן רצעו את אוזנו והוא ממשיך להיות עבד עד היובל: הנִרצָע נקנה ברציעה וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון (קידושין א, ב); "ואיש אל משפחתו תשבו" לרבות את הנִרצָע (רש"י ויקרא כה 6)
2. (בהשאלה) מסור מסירות מוחלטת (לאדם, לעבודה וכד') עד כדי ויתור על עצמיותו: התלמיד הזה עבד נרצע של רבו
3. (בהשאלה) כינוי למשעבּד עצמו למישהו מרצונו החופשי;
4. (גם בהוראה) נכנע ומתרפס
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ] אדם שהוא רכושו של אדם אַחֵר (האדון), הרַשאי להשתַמש בו לצרכיו או למכור אותו לאַחֵר: ויהיו לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות (בראשית יב 16); יוצא העבד בחותם שבצווארו (שבת נח); בארה"ב במאה התשע־עשרה שימשו שחורי העור עבדים ללִבני העור
2. [יב] אדם המשתעבד להֶרגל או לרעיון: ואיכה אעבוד יוצרי בעודי אסיר יִצרי ועֶבֶד תאוותי (מלשון הפיוט)
3. [תנ] (ביהדות) מי שמשוּעבּד למישהו: ותהי מואב לדָוִד לעבדים נֹשׂאֵי מִנחה (שמואל ב' ח 2)
4. [תנ] כינוי למי שעושה את רצון האלוהים: זכור לאברהם, ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת בהם לך (שמות לב 13); עבד יאמר בלב נשבר: קראתי יה (מלשון הפיוט)
5. [תנ] מלאכֵי אלוהים: הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תָהֳלה (איוב 3 18)
6. [תנ] עם ישראל: ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך (ישעיהו מא 8)
7. [תנ] כינוי של הכנעה בפי אדם הפונה אל נכבד ממנו: כה תאמרון לאדוני לעשיו: כה אמר עבדך יעקב (בראשית לב 5); ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה, עבדי המלך (מלכים א' א 9)
8. [עח] כינוי לאדם העובד בתנאים קשים ותמורת שכר נמוך (עממי)
9. [עח] (במחשבים) תחנה הפועלת תחת שליטתה של תחנה אחרת ברשת מחשבים. (גם: תחנה נשלטת).
slave
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
עבד האל, כינוי לנזיר בפרס (ערבית) עוּד
1. כלי פריטה עתיק מימי קדם, שתיבת התהודה שלו בנויה מארגז שצורתו חצי אגס, וממכסה הצמוד לו;
2. כלי פריטה ערבי, הדומה לגיטרה (ערבית)
פירוש
פירוש
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
אביו של שֶלֶמְיָה שָׂרו של המלך צדקייהו, כאמור בפסוק: "ואת שלמיָהוּ בן עבְדְאֵל" (ירמיה, לו, 26). תקופתו: המאה השביעית לפני הספירה. עבדאל היה אחד משלושת האנשים שנשלחו במצוות יהויקים לעצור את ירמיהו הנביא וברוך הסופר
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
ראש בית אב משבט גד, בנו של גוֹנִי ואביו של אחִי, כאמור בפסוק: "אחִי בן עַבְדִיאֵל בן גוּני" (דברי הימים א' ה, 15). תקופתו: המאה השמינית לפני הספירה. עבדיאל ישב בגלעד או בבשן בתקופתו של יותם מלך יהודה וירבעם מלך ישראל
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כינוי בפי ה' לאדם נאמן לו, כאמור בפסוק: "לא כֵן עבדִי משה" (במדבר יב, 7) (ראה: עבד ה')
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
עיר בנחלתו של שבט אשר, כאמור בפסוק: "את עבדון ואת מגרָשֶהָ" (יהושוע כא, 30). העיר ניתנה לבני גרשון הלוי. מזוהה עם ח'ירבת עבדן הנמצאת כשישה ק"מ מזרחה מאכזיב
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. השופט השנים-עשר בימי השופטים. בנו של הלל מפרעתון משבט אפרים, כאמור בפסוק: "עַבדּוֹן הן הִלֵל הפִרְעָתוֹנִי" (שופטים, יב, 13). תקופתו: המאה השתים-עשרה לפני הספירה עבדון שפט את ישראל שמונה שנים אחרי אילון הזבולוני. היו לו ארבעים בנים ושלושים בני בנים שרכבו על שבעים עיירים(ג0.55)
2. בכורו של אבי גבעון משבט בניימין, כאמור בפסוק: "ובנו הבְּכוֹר עַבְדּוֹן" (דברי הימים א' ח, 30). תקופתו: המאה האחת-עשרה לפני הספירה (ג0.54)
3. מראשי האבות של שבט בניימין, בנו של שָשָק, כאמור בפסוק: "ועבדוֹן וזכרי וְחָנָן" (דברי הימים א' ח 23). ישב בירושלים
4. בן מיכה, פקידו של המלך יאשייהו, כאמור בפסוק: "וַיְצַו... ואת עַבְדּוֹן בן מִיכָה" (דברי הימים ב' לד 20). תקופתו: המאה השביעית לפני הספירה (ג0.54) עַבְדוּת [נ'] (עבד) שעבּוּד, מצבו של העֶבד, כאמור בפסוק: "וּבְעַבְדתֵנוּ לא עזָבָנוּ אלֹהֵינוּ" (עזרא ט, 9) (ג0.54) עַבְדִי [שפ"ז] 1. אבי קישי הלוי ממשפחת מרָרי, כאמור בפסוק: "אֵיתָן בן קִישִי בן עַבְדִּי" (דברי הימים א' ו 29). תקופתו: המאה השמינית לפני הספירה 2. איש מבני עילם שנשא אשה נכריה וגירשה בצו עזרא, כאמור בפסוק: "וִיחִיאל וְעַבְדִּי וִירֵמוֹת" (עזרא, י, 26). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. מעשׂה, פּעוּלה, כאמור בפסוק: "והחכמים וַעבָדֵיהֶם ביד האלֹהים" (קוהלת, ט, 1)
2. עושה, מעשֶׂה: כָּל דעָבֵד רַחמָנָא לטָב עָבֵד (ברכות ס) (מילולית: כל מה שהאל (הרחמן) עושה הוא עושה זאת לטובה
3. [פ'] עובֵד, יוצֵר, עושֶׂה, כאמור בפסוק: "ועָבֵד אָתִין ותִמהין בשמַיָא" (דניאל ו, 28)
פירוש
ראה: עובד אדום עֶבֶד ה' [ז'] כך מכונים הנאמנים לאלוהֵי ישראל והולכים בשליחוּתו, כאמור בפסוק: "ונִקַמתי... ודמֵי כל עבדי ה'" (מלכים ב' ט 7). ועם ישראל בכלל (ירמיה ל 10), וכן הכוהנים והלוויים ששירתו בקודש (תהילים, קלד, 1) והנביאים העושים בשליחות האֵל (ירמיה ז, 25) ומשה (דברים לד, 5) ודויד (יחזקאל לד, 23). כך גם כונה נבוכדנאצר שבאמצעותו העניש האֵל את ישראל (ירמיה כז, 6). פרקים מב, מט, נ, נב בספר ישעיה מכונים "שירי העבד". בפרקים אלו עולה דמות המכוּנה "עבדי". תפקידו של עבד ה' להיות אור לגויים, להושיע את ישראל ואת כל הארץ. עבד ה' סובל בהווה, אך כשימלא את תפקידו ישתחוו לו שרים ומלכים. לגבי זהותו של עבד ה' נחלקות הדעות. ישנם המזהים אותו עִם יחיד וישנם המזהים אותו עִם קיבּוּץ מסוים של בני אדם. בקבוצת היחידים יש שזיהו אותו עם משה, כורש מלך פרס, יהויכין וזרובבל. בקבוצת הזיהויים הקיבּוּצִיִים נמצאים - כלל עם ישראל, שארית הפליטה, כוהנים או נביאים וכו'. ירמיה היה כנראה הראשון שכינה את עם ישראל בשם עבד ה' (ירמיה, ל, 10), וישעיה פּיתַּח את המוטיב הזה, ובכך נתן טעם לסבל העם ופירש את תפקידו ההיסטורי
פירוש
פירוש
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
הכושי, מאנשי המלך צדקייהו, כאמור בפסוק: "ויֵצֵא עֶבֶד מֶלֶך מבֵּית המלך" (ירמיה, לח, 8). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה עבד-מלך דיבר על לבו של צדקייהו והורשה להוציא את ירמיהו הנביא מן הבור והושיבו בחצר המטרה. לאות תודה ניבא לו ירמיהו כי יינצל מיד רודפיו (ירמיה, לט, (15-18 (ג0.54) עבֵד נְגוֹ [שפ"ז] אחד משלושת רעיו של דניאל, הוא עזַרְיָה, כאמור בפסוק: "ויָשֶם... וְלַעזַרְיָה עבֵד נְגוֹ" (דניאל א, 7). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה. (ג0.54)הארבעה נלקחו לחצרו של נבוכדנאצר כדי שילמדו את דרכי הכשדים (ג0.54) עבֹדָא, עבֹדָתָא [נ'] עבודה (ג0.54) עַבְדָא [שפ"ז]
1. אביו של אדונִירָם שׂר המס של המלך שלמה, כאמור בפסוק: "וַאדֹנִירָם בן עַבְדָּא על המַּס" (מלכים א' ד 6). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה
2. (ג0.54)בנו של שמוּעַ הלוי משבי צִיוֹן מגלות בבל, כאמור בפסוק: "ועַבְדָּא בן שַמּוּעַ... בן יְדוּתוּן" (נחמיה, יא 17). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

עֶבֶד כּי יִמלוך [תנ]

(מחשבים ומערכות מידע)

1. כינוי גנאי לאדם שעלה משֵפל המדרגה לשלטון ונוהג בעריצות ובלי התחשבות בנתונים למרותו: עבד כי ימלוך ונבל כי ישׂבּע לחם (משלי ל 22)
2. אדם הנושא בתפקיד ונוהג באנשים שנתונים בפיקוחו, או שמשרת אותם בתוקף תפקידו בגסות, בחוצפה

עבד פרוש | עבד פירוש | עבד מילון | עבד הגדרה מילונית | עבד מילון עברי | עבד מילון אנציקלופדי | עבד אנציקלופדיה | עבד תרגום
עבד פירוש השם | עבד פירוש המילה | עבד משמעות המילה | עבד ביטויים | עבד דקדוק | עבד לשון | עבד ניבים | עבד אטימולוגיה
עבד מילים נרדפות | עבד ניגודים | עבד חריזה | עבד חרוזים | עבד צירופים | עבד פתגמים | עבד ניבים | עבד תחביר
עבד ביטויים | עבד ציטוטים | עבד ראשי תיבות
דפדוף במילון
תוספת נופך:
מילון ספיר | מילון עברי עברי | מילון אנציקלופדי