עדיפות

1.[יב] יִתרון בטיב או בכַמוּת, עליונוּת, זכות קדימה: דאין עדיפות בשבעת המינין אלא מברך על איזה שירצה תחילה (ספרות ימי הביניים); בתקציבים שהוקצו על־ידי הממשלה ניתנה עדיפות לביטחון המדינה
2. [עח] האיכות או המצב של היות עדיף
3. [עח] רציית דבר אחד יותר מאשר דבר אחר
4. [עח] דירוג בסדר של חשיבות
5. [עח] הערכות ושיקולים שעל פיהם בוחרים פרטים או גופים, מתוך מספר מסוים של חלופות שוות, את החלופה המתאימה להם ביותר. (ראו: סדר עדיפויות)
6. פעולה של משוא פנים לאדם או לדבר אחד על פני אחר או אחרים (לדוגמה: משוא פנים או העדפה בקבלת עובדים או במתן שירותים בגלל היכרות, ידידות, המלצות מגבוה וכיו"ב.
7. (בחוק) לגבי תביעות, סדר יישובם מתוך הרכוש הנתבע. (למשל: למשכנתא ראשונה עדיפות על משכנתא שנייה; לחוב מובטח יש עדיפות על חוב שאינו מובטח וכד')
8. (בייצור) רמת החשיבות של תכנית או משימה, הקובעת את מקומה בתור ההמתנה לעיבוד. (גם: קדימות). (ראו: עָדִיף)
priority, preference

***