תוצאות עבור "

עובד

"
| (7)
|
האם התכוונת ל- עבד
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ] עושׂה מלאכה, עושׂה עבודה, פּועֵל: ששת ימים תעבֹד ועשית כּל מלאכתך (שמות כ 9); כעבודה אשר עבדת במצרים כך עשה לדורות (מכילתא פרשת בוא); החקלאי עובד בשדה
2. [עח] מחזיק במִשׂרה: הוא עובד כמורה בבית הספר התיכון
3. [תנ] (את האֵל) מאמין, מקיים פּוּלחן: והָכינוּ לבבכם אל ה' ועִבדוהוּ לבדו (שמואל א' ז 3); העובד עבודת כוכבים (סנהדרין ז, ו); יכַלֶה אֵל את כל עובדי העצבים (מגילת פשר חבקוק יג 3)
4. [עח] (על) משַדל, משַכנע, מִתחזֶה כאדם יָשר (עממי): אל תעבוד עלי
5. [תנ] מקבל מרוּת, משָרֵת (את): ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתַיִם שמֹנֶה שנים (שופטים ג 8)
6. [תנ] מטיל עבודה, מַכריח לעבוד: ברעהו יעבֹד חִנם ופֹעלו לא יתן לו (ירמיהו כב 23)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ] אדם המתקיים על עבודתו הגופנית או הרוחנית: מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל (קוהלת ח 11); ואני אתן מאוצרותיי את בצק עבודת העובדים עד כלותם לבנות (ספרות ימי הביניים)
2. [יב] אדם שמתפלל לה': שומרי מצוות, עדיך ועובדֶיךָ נטלֵם ונשאם להרבות כבודך (מלשון הפיוט)
3. [תמ] כוהן, המקריב את הקרבנות בבית המקדש: לשם שישה דברים הזבח נזבח.. אף מי שלא היה בלבו לשֵם אחד מכל אלו - כשר, שהוא תנאי בית דין: שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובֵד (זבחים ד, ו)
4. [תמ] מי שמִשתחווה לֶאלילים: אחד העובד ואחד הזובח... ואחד המשתחווה, ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו: אלי אתה (סנהדרין ז, ו); נמצאנו למדין, שעבודה זרה לוקה בארבעה דרכים ועובדיה בשלושה: במכה, בהשרותה ובמגפה (מכילתא פרשת בוא)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חֵלק או חומר באחד משלַבּי הייצוּר
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. בכורם של רות ובועז ואביו של ישי אבי דוד, כאמור בפסוק: "וּבֹעַז הוֹלִיד את עוֹבֵד" (רות ד 21). תקופתו: המאה האחת־עשרה לפני הספירה
2. מצאצאיו של יַרְחָע העבד המצרי, כאמור בפסוק: "וְאֶפְלָל הוליד את עובד" (דברי הימים א' ב, 37)
3. מגיבורי דויד, כאמור בפסוק: "אלִיאֵל ועוֹבֵד וְיַעשִׂיאֵל הַמְצֹבָיָה" (דברי הימים א' יא, 47). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה
4. אביו של עזריהו בימיו של יהוידע הכהן הגדול, כאמור בפסוק: "ויקח... וְלַעזַרְיָהוּ בן עובד" (דברי הימים ב' כג, 1). תקופתו: המאה התישעית לפני הספירה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. עושה מלאכה, כאמור בפסוק: "לַעבֹד את האדמה" (בראשית ב, 5)
2. [עובֵד במִישהו] מטיל עליו עבודה, משַעבֵּד, כאמור בפסוק: "אשר עבדו בהם בפרך" (שמות א, 14)
3. [עובֵד את מישהו] נהיה משועבד לו, כאמור בפסוק: "כִּי טוֹב לָנוּ עבֹד את מצרים" (שמות יד, 12)
4. [עובֵד את ה'] מקיים את מצוות האלוהים, כאמור בפסוק: "אמַרְתֶּם שָוְא עבֹד אלֹהים" (מלאכי ג, 14)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

עוֹבֵד

(יחסי ודיני עבודה)

1. אדם המוכר את עבודתו הגופנית או הרוחנית תמורת שכר, למעביד כלשהו, ויוצר עם המעביד יחסי עבודה.
2. אין הגדרה אחידה של עובד החובקת את כל החוקים הרלוונטיים, ולפעמים מי שנחשב כעובד לצורך חוק אחד אינו נחשב כעובד לצורך חוק אחר. יש אפוא לבדוק בכל מקרה את ההגדרה בחוק הנוגע בדבר. (השווה: שכיר).
employee

עובד פרוש | עובד פירוש | עובד מילון | עובד הגדרה מילונית | עובד מילון עברי | עובד מילון אנציקלופדי | עובד אנציקלופדיה | עובד תרגום
עובד פירוש השם | עובד פירוש המילה | עובד משמעות המילה | עובד ביטויים | עובד דקדוק | עובד לשון | עובד ניבים | עובד אטימולוגיה
עובד מילים נרדפות | עובד ניגודים | עובד חריזה | עובד חרוזים | עובד צירופים | עובד פתגמים | עובד ניבים | עובד תחביר
עובד ביטויים | עובד ציטוטים | עובד ראשי תיבות
דפדוף במילון
תוספת נופך:
מילון ספיר | מילון עברי עברי | מילון אנציקלופדי