1. [תנ] אדם שלא נימול: ועָרֵל זכר אשר לא יִמול את בשַׂר עָרלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה (בראשית יז 14); קונם שאיני נהנה לַערֵלים, מותר בַּערֵלֵי ישראל, ואסיר במולי האומות (נדרים ג, יא)
2. [תנ] נָכרי שלא נימול: לא יוסיף יָבֹא בָך עוד עָרֵל וטָמֵא (ישעיה נב 1); העָרֵל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה (יבמות ח, א); למה לנצח עורער ביד ערֵלים (מלשון הפיוט)
3. [תמ] נוצרי, גוי: הכול כשרין לשחוט אפילו כותי אפילו עָרֵל ואפילו ישראל משומד (תוספתא חולין א, א); ואומר העָרֵל, שלא סר מכל אשר ציווהו שמעון (שאלות ותשובות)
4 1. גבר שלא נימוֹל, כאמור בפסוק: "וכל עָרֵל לא יֹאַכל בּוֹ" (שמות יב, 48)
5. (בהשאלה) אָטוּם, כאמור בפסוק: "אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל" (ויקרא כו, 41) 3. ראה:
עָרלה (3)
טעות \ הערה