פר

1.[תנ] בּהֵמה מבוּיֶתת בַּעלַת קרנַיים וּמַעלַת גֵירה, הזכר בַּבָּקָר, בן הזוג של הפרה, משמש להרבָּעה ולמשָׂא. פר מסורס נקרא שור: פרות ארבעים ופרים עשרה (בראשית לב, 16); פר להרבעה
2. [תנ] כינוּי מליצי לגיבּור וחזק: סבבוּני פרים רבים אבירי בשן כִּתרוּני (תהילים כב, 13);
3. [עח] בשווקי ניירות הערך, הסחורות הבסיסיות (קומודיטיס) והמטבע: כינוי לאדם המאמין שהכלכלה, השוק, נייר הערך, או מטבע מסוים, יעלו ופועל בהתאם לאמונתו זו (עממי)
אנגלית: bull

***

קיצור:
1.פרק
2. פָּרשה
3. פרוטה
4. פרַנק

***

1.פרק ראשון
2. פֶּגע רע

***

תחילית במילים לועזיות בהוראת: דרך, על-ידי; כליל, לגמרי, באמצעות, לכל־, לכל אחד, בשביל

***

(פֵּ"א לא דגושה)
1. הוגן, צודק, ישר (עממי): הוא פֶר בהתנהגותו לזולת וביחסו השוויוני
2. יפה, נאה, מצודֵד;
3. נקי, טהור, ישר;
4. בּהיר, צח;
5. ממוּצע, בּינוני;
6. שוּק, יריד, תערוּכה

***

תחילית במילים לועזיות של מִילים לועזיות בהוראת קודֶם, קְדַם, כגון: פְּרֵהיסטוריה - תולדות התקופה שלפני המצָאת הכתב. תחילית במילים לועזיות במובן: לפני, קודם בזמן במקום ובחשיבות

***

צורת מצרף במילים לועזיות שמשמעה ליד, לצד, מעבר, אבנורמלי, סמוך, מַשִיק, נוגע, לא ממש, על יד גודל כגון: פָּרָפסיכולוגיה (לא ממש פסיכולוגיה)

***

(בימי הביניים) תואר גדולי האצילים שהיו זכאים לדרוש "משפט שווים" כדי ליישב את הסכסוכים ביניהם;
2. (כיום) תואר אצילות בבריטניה

***

1. כמילה בפני עצמה (מילת יחס): באמצעות, לכָל-, בעזרת, לכל אחד;
2. כתחילית: לחלוטין, כליל, לגמרי, לְמַען

***