1. [תמ] חֶרק קטן, חסר כנפיים, טַפּיל הניזון מדם יונקים ועופות: מזיקי ביתו כגון יתושים ופרעושים וזבובים (מדרש רבה בראשית נד) 2. [תנ] כּינוּי גנַאי לנִקלֶה ונכנע, מישהו חסַר עֵרך: אחרי מי אתה רֹדף אחרי פרעֹש אחד (שמואל א' כד 15)
חרק מוצץ דם, כאמור בפסוק: "לְבַקֵש את פַּרְעֹש אחד" (שמואל א' כו, 20). הפרעוש משמש כסמל ליצור שפל ובזוי, כאמור בפסוק: "רֹדֵף... אחרי פַּרעֹש אחד" (שמואל א' כד, 15). הפרעוש הוא חרק המציק לאדם, חרק טַפּיל המוצץ דם
1. שם משפחה ששבה מגולת בבל עם זרובבל, כאמור בפסוק: "בני פַּרְעֹש אלפַּיִם מֵאָה..." (עזרא ב, 3). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה 2. אבי זכריה, כאמור בפסוק: "מִבּנֵי פַרעֹש זכַריה" (עזרא ח, 3). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה
טעות \ הערה