צורה

1.[תנ] מַראֶה, דמוּת, תַבנית: צורת הבית וּתכוּנתו ומוצאיו ומובאיו וכל צוּרֹתָו (יחזקאל מג 11); צורות בקָרים וכרובים (רש"י, מלכים א' ז 29)
2. [עח] מִבנֵה החומֶר: נשתמש בחומר זה בצורתו הנוזלית בלבד
3. [עח] אופֶן: הנער הולך בצורה מוזרה
4. [עח] (בּדִקדוּק) מִבנֵה המילה, כגון שורשהּ, מִשקלהּ, נטִייתהּ וכד' (כּנֶגד: מַשמעוּת)
5.[תמ] תמוּנה, ציוּר, רישוּם: יש לצַיירים סִמְמָנין שהן צָרִין צורות שחורתו ולבנות ובינוניות (נגעים ב, א)
6. [תמ] פַּרצוּף, תואַר: אנשים של צורה הם (מועד קטן ט)
7. [עח] הַבָּעה, ארֶשת: על פניו הופיעה צורה רצינית
8. [עח] מִבנֶה, שיטה: צורת השלטון במדינה זאת נוגדת את ערכי הדמוקרטיה
9. [עח] (בּסִפרוּת) הצַד החיצוני של יצירה (כּנֶגד: תוכֶן): התלמיד ניתח את צורתו של השיר ומבנהו ולא התייחס לתוכנו
10.[יב] (בּפילוסופיה) דמוּת שכּל גוּף לובש, מַהוּתו העצמית: נִמצאם (את היסודות) מחוברים מחומר וצורה (רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה, חובות הלבבות הייחוד ו)
אנגלית: manner, form

***