1.[תנ] מוט או וָו או קַו מדוּמֶה שעליו סובֶבת דֶלת: הדלת תִּסּוֹב על צִירָהּ (משלי כו, 14); צירי הדלת החלידו ויש להחליפם
2. [עח] מוט או וַו או קַו מדוּמֶה שעליו סובב אופַן או כַּדוּר הארץ
3. [עח] (בּהשאלה) מֶרכּז של פּעילוּת: הציר המרכזי שסביבו מתמקדת החקירה הוא שעת התרחשות הפשע
4. [עח] (בּמָתֵמָטיקה) קַו אנכי או קַו אופקי בּמַערֶכת קואורדינָטות
5. [תמ] מיץ, רוטֶב - בעיקר של דָגים או של מאכלים כּבוּשים או מבושלים: דג טמֵא - צירו אסור (תרומות י, ח); וציר שאין בו דגה (עבודה זרה ב, ו)
6. [עח] [ז"י] קבוּצת מדינות גדולות שֶיֵש בֵּיניהן ברית ידידוּת וּמשַמשות מרכּז למדינות קטנות הפועלות לפיהן (במלחמת העולם השנייה המדינות שלָחמוּ לצד גרמניה נקראו מדינות הציר)
7. [עח] (בּצבא) כּיווּן ההתקדמוּת מנקוּדת מוצָא מסוּיֶמת: הגדוד התקדם למטרה בשני צירים מרכזיים
8. [עח] (בצמחים) השורה המרכּזית של תפרחת או של עָלֶה מוּרכּב
אנגלית: pole; axis; gravy