צריך

1.[תמ] חָסֵר לו, דָרוּש לו: עמךָ ישראל צריכין פרנסה (ברכות ג.); לחמור אני צריך (בבא מציעא מז.); אני צריך לישון
2. [יב] (ש- או ל מקור או שם פעולה) נמצא בּמַצב המחַיֵיב פּעוּלה: וצריך שישפיל ידיו (סוטה ד:); צריך להטיף ממנו דם ברית... (שבת קלה); צריך לעשות משהו בנדון
3. [יב] נחוּץ, דרוּש: כל הדבר הצריך לדרך לכלי חינם אמר להם לתקן (רש"י יהושע א 11)
4. [תמ] טָעוּן: כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר (גטין ד, ז); קריאת שמע אינה צריכה כוונה (ירושלמי שבת א, א); הפרשה צריכה חקירה

***