רחבה

(לא: רַחֲבָה)
1. [תמ] מקום רחב, בעל שטח גדול מרובּע שמקצותיו יוצאים רחובות לכיווּנים שונים. הרחבה היא מקום לשימוש כללי של העוברים והשבים, כמו הכּיכּר שצורתה עגולה: הרחבה והמרחץ ובית הכנסת (נדרים ה, ה); רחבה שאחורי הבתים (בבא בתרא ו)
2. [עח] מִגרָש על יד מִבנֶה ציבּוּרי לִטקָסים וכד' (תן דעתך שהצורה רחָבה היא גם נקֵבה של רָחָב): רחבת העירייה; רחבת בית הספר
3. [תנ] מקום מרוּוָח, רחבוּת, מרחב, כאמור בפסוק: "ואתהַלְּכָה בָּרְחָבָה" (תהילים קיט, 45)
4. שטח מרובע; כיכר, מקום רחב
square

***

ראה: רָחָב

***