1.[עח] חותר בסירה בּמַיִם בּאֶמצעוּת משוטים: הוא נטל לידיו את המשוטים ושט במורד הנהר
2. [תנ] מפליג על-פּני המַיִם בתחבּוּרה יַמית כלשהי: בּמַיִם רַבּים הבִיאוּך השָטים אותָך (יחזקאל כז 26)
3. [תנ] משוטט, מִתהלך מִמָקום למָקום בּלי מטרה: מֵאַיִן תָּבֹא... מִשוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵך בָּה (איוב א 7); שָטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחנוּ בָרֵחַיִם" (במדבר יא, 8)
4. [תמ] שׂוחֶה, צף על-פּני המַיִם: לא רוֹכְבין על גַב בְּהֵמה (ביום טוֹב) ולא שָטִין על פּנֵי הַמַיִם (ביצה ה ב)
5. [עח] (בהשאלה) נע בצורה מתגנדרת או מלאת הוד: נראה שהוא שָט ומרחף
6. [עח] (בהשאלה) מחליק באוויר בלא מאמץ נראה:
הדאון שָט על גל רוּחַ 
טעות \ הערה