אבל פירוש

שורש של הערכים אֵבֶל, אָבֵל, אבֵלוּת, מִתאַבֵּל

***

1. [תנ] צער ומספד על מת; יגון, קינה: אֵבל גדול ליהודים (אסתר ד, 3)
2. [תנ] (ביהדות) מִנהגי אֵבל ואלה הם: קריעת בגדים, הליכת יחף, פריעת שֵׂער ועוד. תקופת האבלות נמשכת בדרך־כלל שבעה ימים, ויש מנהגים הנמשכים אף שלושים יום: ויעש לאביו אבל שבעת ימים (בראשית נ, 10)
3. [עח] עצֶרת תשובה, חרטה פומבית: כנס אבל לקראת יום כיפור (תן דעתך להבדל בין אֵבֶל לבין הֶבל)
אנגלית: mourning

***

1. [תנ] אך, אוּלם, בּרם, אלא: אבל בן אין לה (מלכים ב' ד, 14); לשון דרומי הוא אבל - ברם (מדרש רבה בראשית א, 3); הגענו באיחור אבל הבאנו בשורות טובות
2. [תנ] אכן, בּאמת, אמנם: אבל אשמים אנחנו (בראשית מב, 21)
3. [עח] הסתייגות, ביטוי המַבּיע קבלת טַענה עם הצגת דעה הטוענת נגד ההשוואה הנתונה: אתה צודק, אבל שכחת דבר אחד
4. אוּלם (בניגוּד למה שקדם), כאמור בפסוק: "אבל אשה אלמנה אני" (שמואל ב' יד, 5)
5. אכן, באמת, אמנם (בדרך-כלל בתחילת משפט), כאמור בפסוק: "אבל שׂרה אשתך יֹלדת לך בן" (בראשית יז, 19)
אנגלית: but

***

1. [תנ] שָרוּי בּצַער על מֵת, סופד, מצטער: ארד אל בני אבל שאולה (בראשית לז' 35)
2. [תמ] אָדם שמֵת עליו אֶחד מִקרוביו הראשונים (אב, אם, בן, בת, בן זוג, אח, אחות), והוא חַיָיב להתאבֵּל עליהם: אבל אסור בתספורת (מועד קטן יד); האלמנה האבֵלה נותרה ליד הקבר זמן רב
3. [תנ] שומם, עזוּב, חָרֵב: דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד (איכה א' 4)
4. [תנ] רכיב של שמות מקומות, כּגון: אָבֵל מחולה, אָבֵל בֵּית מעכה
5. אבן, כאמור בפסוק: "אָבֵל הגדולה אשר הניחו עליה את ארון ה'" (שמואל א' ו, 18). ויש מפרשים, כיכר מושקה ורוויית מים
אנגלית: grieving, mourning

***

ראו: אָבֵל

***

ראו: אוֹבֵל

***