1. [תנ] דמוּת, שוויון מבּחינות מסוּיָמות בַּמראֶה או בַּתוכן: דִּמְיוֹנוֹ (של הרֶשע) כְּאַרְיֵה יִכְסֹף לטָרף (תהילים יז 12); הדמיון בין האם לבִתה ניכר לעין
2. [עח] דבר לא מציאוּתי המצטַיֵיר במַחשבה; הכוח המדמֶה, היכולת ליצור במחשבה דברים שאינם במציאות (בלועזית: פַנטַזיה): השכל הישר הוא המשמש כעוגן מול הדמיון הפרוע
3. [יב] משל, דוּגמה: וקחו לכם עדות ודמיון ומשל מהבהמות והחיות (ספרות ימי הביניים)
4. (בפסיכולוגיה) השקפתו הכוללת של האדם על החיים (על פי אלטון ד. מאיו). (גם: הזיה).
5. (במשאבי אנוש) בריאיון לצורך מיון עובדים, הנטייה של מרואיין להעדיף בשיפוט ובהערכה מועמדים דומים לו בהשכלה, בדרך חיים וכד'.
אנגלית: similarity, reverie; fantasy