1. [יב] התרחקוּת, יציאה מן המקום, עזיבה: ואילו היו מעלים על לב הִסתַלקות השגחתו והנהגתו רגע אחד, היה נפסד העולם כולו (כוזרי); חבריו הרגיזו אותו, וזה גרם להסתלקותו מהמקום
2. [עח] מָוות, פטירה (ספרותי, בנימה של כבוד): אֵבל כבד ירד עלינו לאחר הִסתַלקוּתו מן העולם
3. [עח] היפָּסקוּת, אפיסה: הִסתַלקוּת הנבואה מישראל השאירה חלל שמעולם לא התמלא