1. [עח] נזק כַּספי; התמַעטות העֵרך, איבּוּד ממון: נפילת הבורסה גרמה לו הֶפסדים גדולים
2. [תמ] ההֶפך מֵרֶוַוח, גֵירעון, פּחָת: והווי מחשב הֶפסֵד מִצווה כנגד שכרה, ושכר עבֵרה כנגד הֶפסֵדה (אבות ב, א)
3. [תמ] נֶזֶק, קלקוּל, השחתה: (אסור לפצוע זיתים בשבת) משום הֶפסֵד אֳכלין (שבת נ)
4. [עח] (בחשבונאות) יתרה שלילית הנוצרת לאחר שמהכנסה שנתקבלה, בתקופה חשבונאית מסוימת, נוכו ההוצאות. הפסד יכול שיתייחס לעסקה מסוימת, לנכס מסוים, או להשקעה מסוימת, כאשר אלה נמכרים בפחות ממחיר העלות
5. [עח] הוצאת סכומי כסף מבלי שסכומים אלה יביאו ליצירת הכנסה
6. [עח] (בביטוח) נזק שנגרם למבוטח המהווה את הבסיס לתביעתו לשיפוי על-פי תנאי הפוליסה
אנגלית: loss