התפרצות פירוש

1. מַעבָר פתאומי החוּצה מתוך אנרגיה פנימית: הִתפָּרצוּת הלבה מלוע הר הגעש הייתה מרהיבת עין
2. חוסֶר שליטה ברגשות וכד', אי-יכולת להתאפק, גילוי התרגשות יתרה: הִתפָּרצוּתה עליו הייתה תוצאה של תִסכול מתמשך
3. כניסה או יציאה בכוח, חדירה למקום בכוח או בלי רשות, למשל כדי לבצע מעשה גנֵבה או פגיעה גופנית ונזק (גם: פּריצה): הִתפָּרצוּתם נכשלה בגלל האזעקה שהופעלה והזעיקה את השכנים
4. הופעת סימני מחלה ראשונים: הִתפָּרצוּת המחלה הייתה מפתיעה בגוף כה בריא; התפרצות המגפה סיכנה את חיי התושבים
5. (בהשאלה) התקוממות, התמרדות: לאחר שנות סבל הייתה הִתפָּרצוּת העם נגד הממשל המדכא צפויה ומובנת
אנגלית: outbreak, outburst

***