זיהום פירוש

1. [תמ] לִכלוּך: ואם עבד בּזיהוּם זיעתו... הרי חילל עבודתו (רמב"ם הלכות בית המקדש ז, יג)
2. [עח] מצב שנוצר בַּגוּף מֵחדירה של חַיידַקים או של טַפּילים הגורמים מחלות (בלועזית: אִינְפֶקְצְיָה): ברגלו של המטייל נתגלה זיהוּם שנגרם מעקיצת דבורה
3. [עח] הפיכת אוויר, מַיִם או חומר אחֵר לִמלוּכלך והתוצאה של פעולה כזו: אין לשתות ממעיין זה מחשש לזיהוּם המַיִם
4. [תמ] ציפּוּי עץ בּזֶבֶל או במִשחה בעלת רֵיחַ רע כדי להרחיק ממנוּ מַזיקים (עבודה זרה נ:)
5. [עח] (בקרימינולוגיה) שינוי, הכנסה או הוצאה של אלמנטים שונים בזירת פשע ובכך נמנע מהחוקרים להגיע למה שהתרחש בה באמת: זיהום זירת פשע
אנגלית: pollution, contamination, infection

***