חידה פירוש

1. [תנ] שאלת שעשוע שיש בפתרונה משום חידוד (לבחון את חריפות המחשבה של הנשאל וכד'), שאלת ניחוש: ויאמר להם שמשון: אחודה נא לכם חידה (שופטים יד 14-12)
2. [תנ] סוד, תעלומה, דָבר לא מובן, דבר סתום ומופלא: עז פנים ומבין חידות (דניאל ח 23); האיש המוזר הוא בגדר חידה
3. [תנ] מָשל, אָלֵגוריה: בן אדם חוד חידה ומשֹל משָל אל בית ישראל (יחזקאל יז 1)
4. [תנ] (בספרות) סוג ספרותי עתיק המצוי כבר בתנ"ך חידות שלמה, חידות שמשון לפלשתים ועוד, הקרוב למשל באורכו, בצורתו וברעיונו. התפתח מהחידה העממית שבעל־פה
אנגלית: enigma, puzzle

***

ראה: מחַדֶה

***

ראה: מְחַדֶה

***

1. שאלת ניחוּש, כאמור בפסוק: אָחוּדָה נָּא לכם חידה" (שופטים יד, 12)
2. משל חכמים, דבר חָכמה, כאמור בפסוק: "חוּד חידה ומשֹל מָשָל" (יחזקאל יז, 2) אחת מצורות המשל היא החידה המעמידה את השומע בפני הצורך לפענח את המשמעות הפנימית הסתומה, למשל חידת שמשון (שופטים יד, 12). לעִתים החידה מתעלה כדי מאמר מחנך הנאמר בפי מורה חָכמה, כאמור בפסוק: "להבין דברי חכמים וחידֹתָם" (משלי א, 6). ולעִתים משמש המוּשׂג חידה להבעת תעלומה אלוהית, כאמור בפסוק: "ומראה ולא בחידֹת" (במדבר יב, 8)

***