1. [תנ] קַרדום; שימושו היה להבקעת עצים ולהריסת פיתוחי הבניין, לניפוץ חומות: בכשיל וכֵילַפּות יהלֹמון (תהילים עד, 6)
2. [תמ] כלי נגרים הדומה לגרזן: מה שהחרש מוציא במעצד הרי אלו שלו, ובכשיל - של בעלי הבית (בבא קמא י, י)
3. [עח] שיכול להכשיל, שאפשר להכשיל
אנגלית: heavy axe