1. [עח] הצד המקבל כספי הלוואה מצד שני, הידוע כ
מַלוֶוה2. [עח] יחיד, פירמה, או ישות משפטית אחרת, המקבלים כספים מאת מלווה, כגון הלוואת משכנתא, כאשראי לזמן נקוב ובעבור תמורה בצורה של
ריבית3. [תנ] לוקֵחַ על-מנת להחזיר (כֶּסף וכל דָבר שמחזירים בּשָוֶוה לו, ולא את הדָבר עצמו): והִלויתָ גויִם רבּים ואתה לא תִלוֶה (דברים כח, 12); החנות פתוחה והחֶנוָוני מקיף והפנקס פתוח והיד כותבת וכל הרוצה לִלוות יבוא ויִלוֶוה (אבות ג, טז)
4. [תנ] מקַבֵּל לחֶברה, מִתחַבֵּר אל-: והוּא יִלוֶנוּ בַעמָלוֹ (קהלת ח, 15); כי הוא יִלוֶוךָ מאלפי אוצרות חָכמה (בן סירא מא, א)
אנגלית: borrower
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה