1. [יב] (תרופה וכד') נבדק אִם הוא ראוי לשימוּש, מנַסים אותו: המנוסה בעשרה נִסים (מלשון הפיוט); כי המחילה לא תיתכן לו עד שינוסה בעולם הזה, ממנה שיוכל לסובלו (חובות הלבבות); התרופה נוסתה והתוצאות היו טובות
2. [עח] מוּרגל: כדי לפתור בעיה זו, צריך להיעזר באדם המנוסה בבעיות כאלה
אנגלית: old hand; feat